אגם זון

יש משהו בריק במונגוליה שמביא אותך מהר מאד לערוך דוח נפשי מפורט, כל שאלה מהדהדת בתוך שקט אינסופי, מנגד ברור ששום דבר לא מחכה לפתרון. אין חידה ואין סוד גדול רק הזמן שעובר ומחכה שתרגיש בו.






את הסוס הראשוןמקבלים הגיל שש או שבע, מרגע קבלת הסוס זה עניין בין הילד לסוס עצמו מתי הילד יוכל לרכב עליו. בוקר אחד ישבתי בפתח הגר (אוהל),חרטתי את סוליות הנעליים מהבוץ שנדבק. מעבר לגדר ראיתי ילד קטן עולה על הסוס, מאחור עמד אחיו והחזיק את הסוס. הסוס היה רגוע אבל הילד, הילד עלה מצד אחד ונפל מצד שני, פעם על הכתף ופעם על הגב וגם על הראש. לאחר שעה שאני בינתיים הלכתי וחזרתי, הילד עלה על הסוס חבול אבל מסופק הוא רכב עם אחיו הגדול חזרה.

כשצילמתי את התמונה הזאת, האיש הזה הגיע מלווה בבניו, עצרנו לשאול שאלות ולומר בוקר טוב. המונגולי הבחין בזוג משקפי שמש אצל אחד מאנשי הקבוצה, ומאותו רגע הדיון התמקד רק במשקפי שמש, ולמה הוא המונגולי מאד צריך אותם, והאם יוכל להסתדר מעכשיו בלי משקפי שמש , שמעולם לא היו לו. ..