מחשבות אקראיות בשדה התעופה במוסקבה

אני מחפש את המילים המתאימות לתאר את רוסיה, ומרגיש שזה בלתי אפשרי. רוסיה מדינה ענקית, מגווונת ומבולבלת, מחפשת דרך, אולי לא באמת מחפשת אלא פשוט חיה מיום ליום, את מה שיש, ואת מה שאין. הכל מתוך עייפות מאידיאלים וממילים גדולות. אני נזכר בנהג המונית במוסקבה, אותו נהג שהסיע אותנו משדה תעופה אחד לאחר ובאמצע הדרך, ביקש עוד 500 דולר. כששאלתי למה - אמר ״יש עומס תנועה ואני מפסיד עבודה אחרת״ השבר הזה נגע גם בשפה הרוסית, שפשוט התרוקנה ממשמעות. אנשים אומרים משהו, ואז בוחנים בחשדנות את הנאמר. לפעמים נראה לי שכדי לשקם את המציאות ברוסיה אולי כדאי לרוסיה לאמץ שפה חדשה. פעם, כשרוסיה הייתה קומוניסטית, העיתון המרכזי היה נקרא פרבדה, שזה אמת, או עובדה, או הכל נכון, אבל שום דבר לא היה אמת, או עובדה. זה עושה משהו לבן האדם ובטח לשפה המדוברת. אני לא יודע, אני סתם מברבר . טוב, צריך לעלות למטוס שיקח אותי לסיביר.
  
רשומה חדשה יותר רשומה ישנה יותר