סיביר, היא תת המודע של רוסיה, לשם הודחקו במשך שנים מיליוני אנשים. לחינוך מחדש, לעבודת פרך, או סתם כדי לאכלס את הטריטוריה הענקית. וכמה גדול תת המודע הסיבירי הזה, הוא עצום, יותר גדול מקנדה, שיותר גדולה מארצות הברית. סיביר משתרעת מהאוקיאנוס השקט עם מקומות חידתיים כמו סחלין וקמצ׳טקה ועד להרי אורל הקרובים לאירופה. האקלים בחורף קיצוני וקשה.
התחלנו את הנסיעה על כביש m-52. את הדרך פרצו וסללו עובדי הכפיה שאיכלסו את הגולאגים הרבים באיזור. הגולאגים עצמם לא השתמרו כמקומות היסטוריים ודי קשה למצוא אחד. אבל הנחתי שהמקומות האלה נבנו מעץ, וכמו שהבתים בכפרים שלצד הדרך נוטים לכרוע תחת העומס, אז בטח מהגולאגים לא נשאר דבר.
