עצירה ראשונה - הכפר סרוסטקי

כל כמה קילומטרים, בצד הדרך מפוזרים דוכנים שמוכרים דבש, דגים מלוחים, וקצת כלי נגינה שמאניים. עצרנו ליד הכפר סרוסטקי (כמו טרוצקי) לחפש משהו לאכול, ואולי גם לקנות דבש. רוב הדוכנים מוכרים פירושקי, שזה כיסון בצק ממולא בבשר, או ביצים ומטוגן בשמן עמוק, אוכלים את זה עם מלפפון חמוץ מתוצרת ביתית.



אז יש דבש ויש פירושקי, וגם משקאות אלכוהליים שמבוססים על דבש וסוגיו. בקצה הדוכן היה דוכן מזכרות. כל מיני אותות מלחמה, כובעים של חיילים, ובאמצע דיוקן ממוסגר ומגולף בעץ של פוטין עם זבוב קטן על הראש.



וסילי שוקשין מהכפר סרוסטקי

שוקשין סופר ובמאי רוסי נולד בכפר סרוסטקי. מה שהפך את הכפר למוקד עליה לרגל שזה לא דבר של מה בכך ברוסיה, ובטח שלא בסיביר. הספורים שכתב מתארים את חיי הכפר בסיביר ואת האנשים בפשטות. על אותה פשטות שמר שוקשין גם כשהפך לבמאי מפורסם במוסקבה. עלינו לגבעה לראות את הפסל של שוקשין. את הפסל מרקו בחומר מיוחד שני אנשים, שלפחות אחד מהם בקיא מאד בספורים של שוקשין. הוא תיאר וניתח יצירה מסויימת. אחרי שהמהמתי בחוסר הבנה אמר שיש פסטיבל שוקשין ממש בימים הקרובים, וכדאי לבא.





רשומה חדשה יותר רשומה ישנה יותר