עזבנו את מוסקבה, ואחרי טיסת לילה הגענו לאולן-בטר. במוסקבה בתוך המזג אוויר הסגרירי והקודר, הסתובבתי שם למשך כמה שעות, מנסה להרגיש את הדופק העמום של המקום. במונגוליה, כבר במלון, נדרכתי בציפייה סקרנית לראות מה זה המקום הזה, שחי לפי חוקים אחרים. סבוב ראשון בחוץ אל חלפן הכספים – החלפתי דולרים בטוגריג. ערימה של טוגריגים, הסתכלתי על השטר ואיזה ג'ינגיס עם שפם דקיק החזיר לי מבט אדיש, קיפלתי אותו והכנסתי לכיס.
