הקור באולן בטר הולם בפנים, וזיהום האוויר גם כן. תנופת הפיתוח קידמה את אולן בטר לעיר השנייה בעולם ברמת זיהום האוויר שבה. לקראת ערב, המטוס נחת בשדה התעופה המיושן של אולנבטאר. יצאנו לסיבוב היכרות עם העיר ועם הקור החורפי המונגולי. בשולי העיר גבעה המשקיפה על העיר, משקיפה אפילו על פסל הבודהה עצמו. מהתצפית נראות ארובות המפעלים הרבים שמשחררים עשן שחור ישר ללב העיר. אני חושב מה הביא אותי לעיר הזאת ולמקום הזה שוב פעם, ועוד בחורף. אנחנו מתכוונים להגיע לצפון מונגוליה, בחלק שגולש לתוך היערות של סיביר. הטמפרטורות באיזור מינוס שלושים. קור מקפיא שאמור להחזיק את האגם קפוא ובטוח לנסיעה, אבל אני לא מצליח להירגע. כל מה שאני מדמיין זה איך הרכב שלנו נוסע, קולות של קרח נסדק ונשבר והאוטו נעלם וצולל עמוק לתוך האגם בשקט של הלילה שמסביב.
