ברנאול

מראה מחדר המלון

אני אוהב בתי מלון.
יצאתי מהמעלית הרועשת לכיוון החדר. נכנסתי, כרגיל, האויר כבד מחומרי ניקיון, או ממשהו אחר. אני סורק את החדר, יש איזה הגיון בדרך שחדר מלון מסודר. אני ניגש לחלון פותח אותו, האוויר המחניק מבחוץ זורם פנימה. אני מסתכל על הנוף - הבניינים יפים אבל בקושי מחזיקים את עצמם. אני נשכב על המיטה, עייף מטיסת לילה, גלאי העשן מהבהב מדי פעם באדישות. על הקיר שעון מפלסטיק, אבל מצופה בזהב.
הרחובות ריקים מאנשים, גם כשפנינו ללונה פארק שליד הנהר, המקום היה דליל. אולי באמת רוסיה מתרוקנת מאנשים.
רשומה חדשה יותר רשומה ישנה יותר